החלטה בתיק תא"ק 4324-11-11

בפני בקשת רשות להתגונן שהגישו המבקשים כנגד תביעה כספית, על סך של 85,634 ש"ח, שהגיש המשיב (להלן: "הבנק") בסדר דין מקוצר.

על פי כתב התביעה, ניהלה המבקשת 1 (להלן: "החברה ו/או המבקשת") חשבון בנק אצל המשיב ואף נטלה בחודש מרץ 2011 הלוואה בסך של 50,000 ש"ח. המבקש 2 ערב לחובותיה של החברה בהתאם לכתב ערבות מתמדת ובלתי מוגבלת בסכום. התביעה הוגשה בגין יתרת החובה בחשבון העו"ש ויתרת ההלוואה שלא שולמה.

המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן נתמכת בתצהירו של המבקש 2. בפתח הדיון נטען על ידי הצדדים כי בחודש ספטמבר 2012 ניתן צו כינוס לנכסיו של המבקש 2. משכך, עוכבו ההליכים כנגד המבקש 2 והחלטתי זו הינה ביחס למבקשת 1 בלבד.

טענות המבקשים:

טוענים המבקשים כי אין באפשרותם לאשר כי הפעולות שבוצעו בחשבון אכן נכונות מאחר ואין להם ידיעה על מלוא החיובים והזיכויים שבוצעו בחשבון בתקופה שבין אוגוסט - אוקטובר 2011

מהטעם כי לא התקבלו בידיהם דפי חשבון בנק אחרונים.

עוד טענו המבקשים כי הבנק שינה מדיניותו כלפי החברה וחזר בו מהבטחות שניתנו. לטענתם, בעת פתיחת החשבון ובתקופה הראשונה שלאחריה פעלו מול מנהל מחלקת האשראי בבנק, מר אשר שמאמה, העבירו לו נתונים על החברה ופירטו בפניו את צרכי החברה לקו אשראי. לאחר שבקשותיהם ביחס לצרכי האשראי של החברה נענו בחיוב על ידי מנהל מחלקת האשראי, ובהתאם לאישור בעל פה שקיבלו מהבנק, הסתמכה החברה על אישור זה והחלה לשווק סחורה לרשת מלונות ישרוטל.

משהתחלף מנהל מחלקת האשראי בסניף הבנק, שונתה גישת הבנק כלפי החברה, מנהלת האשראי החדשה החלה לבוא בדרישות לחברה, דרישות אשר לא סוכמו עם מנהל האשראי הקודם.

משסירבו המבקשים לדרישות אלו, לא ניתן לחברה האשראי שסוכם ושיקים של החברה סורבו על ידי הבנק. לאור התנהלות הבנק והחזר השיקים, לא היה ביכולתה של החברה לרכוש סחורה או לשלם לספקים, דבר שגרם לנזקים בלתי הפיכים ובכלל זה פגיעה בפעילות העסקית, הגבלה בחשבון הבנק, פגיעה במוניטין ונזקים המוערכים בסך של 400,000 ש"ח לפחות.

בדיון בפני ויתר ב"כ המשיב על חקירת המצהיר והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

המבקש 2 טען בשם המבקשים כי האשראי לחברה בבנק עמד על 100,000 ש"ח ועלה בהמשך ל-120,000 ש"ח ו- 130,000 ש"ח וכי ניתנו הבטחות על ידי מנהל האשראי הקודם לאשראי עד לסך של 200,000 ש"ח. לטענתו, עם כניסת מנהלת האשראי החדשה לתפקידה, לא מומשו הבטחות מנהל האשראי הקודם, הוחזרו שיקים של לקוחות וספקים והחברה נותרה ללא יכולת פירעון.

ב"כ המשיב טען בסיכומיו כי יש לדחות את בקשת הרשות להתגונן בהיותה סתמית ובלתי מפורטת.

דיון והכרעה :

הלכה היא כי מבקש הרשות להתגונן חייב להיכבד ולהיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו ואיננו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות.

למעשה, אין המבקשים טוענים כנגד גובה החוב לבנק למעט טענה כי אין בידם לאשר את החוב מאחר ואין בידיהם דפי חשבון בנק אחרונים. טענה זו אינה יכולה לשמש עילה למתן רשות להתגונן.

לו סברו המבקשים כי אין בידם להעמיד הגנה מפורטת כנגד התביעה בשל העדר מסמכים, היה עליהם לפנות בדרישה למשיב להמצאת המסמכים ואם לא היה נעתר המשיב לדרישה, היה עליהם לפנות בבקשה מתאימה לביהמ"ש. במקרים מסוימים יכול כי רק בשל אי היענות לדרישה להמצאת המסמכים היתה ניתנת למבקשים רשות להתגונן.

מעבר לכך כי המבקשים לא המציאו כל אסמכתא לפיה פנו בדרישה למשיב להמצאת המסמכים,

ובקשה כזו אף לא הוגשה לביהמ"ש, הציג ב"כ המשיב בדיון אסמכתא לפיה הודיע משרד ב"כ המשיב למבקשים כי דפי החשבון עומדים לעיונם, אף ללא תשלום עמלה כלשהי ואולם, המבקשים לא פנו למשרד ב"כ המשיב לקבלת המסמכים.

כאמור, טוענים המבקשים בתצהיר כי גישת הבנק כלפי החברה, בכל הנוגע לצרכי האשראי של החברה, השתנתה, וכי התנהלות הבנק גרמה לכך כי החברה נקלעה לקשיים ולמפולת כמעט מיידית.